Ktouboth
Daf 10a
משנה: 10a מוֹדֶה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ שָׂדֶה זוֹ שֶׁלְּאָבִיךָ הָֽייְתָה וּלְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא נֶאֱמָן שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁלְּאָבִיו וְהוּא אוֹמֵר לְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ אֵינוֹ נֶאֱמָן.
Traduction
Si quelqu’un dit à un autre: ''Ce champ appartenait à ton père, mais je l’ai acheté de lui'', on doit le croire, dit R. Josué, en vertu du principe: la bouche qui a lié est aussi celle qui a délié (89)''Puisque l'autre ne savait pas que le champ appartenait autrefois à son père, il pouvait croire que ce bien appartenait depuis longtemps à son propriétaire actuel; c'est donc le propriétaire qui s'est pour ainsi dire lié, en disant quel a été son prédécesseur; par conséquent, il peut se délier en disant l'avoir acheté: on le croit - C'est l'indivisibilité de l'aveu, formulé à l'art 1356 du Code civil''. Mais s’il y a des témoins qui savent que le champ appartenait au père de l’autre, et le possesseur actuel prétend l’avoir acheté, on ne croit pas ce dernier.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מודה רבי יהושע. בבבלי מפרש דאפירקא קמא קאי אע''ג דגבי היא אומרת משארסתני נאנסתי פליג רבי יהושע אר''ג ואמר דלא מהימנינן לאשה כמיגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני ולא פסלה נפשה מכהונה מודה הכא באומר שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו שהוא נאמן במיגו דאי בעי אמר שלי היא וטעמא דהתם שור שחוט לפניך שלא מצא לה בתולים והם הסיתוהו לבא לב''ד ואע''פ שיש לה להשיב טענה טובה מזו לא אמרינן מיגו דדילמא איערומי קא מערמא אבל הכא אין שור שחוט לפניך כלומר אם שתק זה לא היו לו עוררים שאין אדם תובעו ואי לא דאמת הוא שלקחה לא היה אומר לו כלום הילכך אמרינן מיגו ובגמרא דהכא מפרשינן לה בענין אחר:
ואם יש עדים כו' אינו נאמן. דאין כאן מיגו:
הלכה: וּמוֹדֶה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כול'. מוֹדֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאֵין פְּלִיג בְּקַדְמִיתָא.
Traduction
''R. Josué reconnaît, est-il dit ici, que l’on ajoute fois au déclarant''; mais s’il conteste un point, c’est celui du (§ 6, où l’on admet comme valable l’assertion de la femme, opposée au mari).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מודי ר' יהושע. ואין פליג בקדמיתא. דקתני מודה ר' יהושע משמע דפליג ואם הוא פליג בקדמייתא פליג כלומר מה ששנינו בפ''ק משאירסתני וכו' כדפרישית במתני' דהא ע''כ לאו ארישא דהאי מתני' פליג דהשתא התם היא אומרת משארסתני נאנסתי והיא טוענת ברי והבעל שמא ואמר ר' יהושע דהבעל מהימן עד שתביא ראיה לדבריה הכא דברי וברי הוא לכ''ש אלא ודאי אפ''ק קאי:
אֵינוֹ נֶאֱמָן. בְּשֶׁלֹּא אָֽכְלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה. אֲבָל אִם אָֽכְלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה נֶאֱמָן. בִּשֶׁלֹּא מֵת אָבִיו מִתּוֹכָהּ. אֲבָל אִם מֵת אָבִיו מִתּוֹכָהּ אֲפִילוּ (לֹא) אָֽכְלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה [אֵינוֹ] נֶאֱמָן. כְּהָדָא. רְאוּבֵן אוֹכֵל שָׂדֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ וְהֵבִיא שִׁמְעוֹן עֵדִים שֶׁמֵּת אָבִיו מִתּוֹכָהּ. מַפְקִין לָהּ מֵרְאוּבֵן וּמַחֲזִירִין לֵיהּ לְשִׁמְעוֹן. חָזַר רְאוּבֵן וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁלֹּא מֵת אָבִין מִתּוֹכָהּ. אָמַר רִבִּי נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. אֲנָא אַפִּיקְתֵּיהּ מֵרְאוּבֵן אֲנָא מַחֲזִיר לֵיהּ לִירְאוּבֵן. רַבָּנִין דְּהָכָא סָֽבְרִין כֵּן. רַבָּנִין דְּתַמָּן אָֽמְרִין. מִשָּׁעָה שֶׁיָּצָאת עֵדוּת בְּרוּרָה יָצָאת. כֵּן רַבָּנִן דְּהָכָא אָֽמְרִין. מִשָּׁעָה שֶׁנִּישֵּׂאת בְּעֵדוּת בְּרוּרָה נִישֵּׂאת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מוֹדוּ רַבָּנִן דְּתַמָּן שֶׁאִילּוּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה שְׁנַיִם אוֹמְרִים. מֵת אָבִיו מִתּוֹכָהּ. וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים. לֹא מֵת מִתּוֹכָהּ. שֶׁהַשָּׂדֶה בְחֶזְקַת רְאוּבָן.
Traduction
''On ne croit pas ce dernier'' (le possesseur actuel), est-il dit à la fin. C’est vrai lorsque le possesseur n’en a pas mangé les produits depuis des années; il y a alors présomption de dépossession; mais s’il en consomme toujours les produits, il y a présomption de possession, et on le croit en sa prétention d’avoir acheté ce champ. Toutefois, cette présomption est justifiée lorsque l’attestation ne porte pas sur le point de savoir si le père de l’autre est mort dans ce bien; mais si ce père est mort là, malgré la consommation qui a eu lieu depuis des années, ce n’est pas une présomption fondée, et le possesseur n’est pas cru. Ainsi il a été dit (90)J, (Baba Batra 3, 4) (14a): Ruben jouit d’un champ dans la présomption que c’est son bien; mais Simon faisant venir des témoins qui attestent que son père y est mort, on enlèvera ce bien à Ruben pour le donner à Simon; si plus tard, Ruben fait venir des témoins infirmant l’attestation première et démontrant que le père de Simon n’y est pas mort, en ce cas, dit R. Nahman b. Jacob, la décision qui a enlevé ce bien au premier le lui rendra (91)Comme il y a 2 témoins contre 2 ils s'annulent, et l'on en revient au 1er état. C’est là l’opinion des rabbins d’ici (de Palestine). Mais les rabbins de là-bas (de Babylone) pensent au contraire que le premier témoignage issu (sans contradiction) a seul force de loi (sans retour). R. Yossé ajoute: ces mêmes rabbins reconnaissent cependant que si, dès la 1re déclaration des 2 témoins attestant le décès du père de Simon en ce bien, il y a eu contradiction par 2 autres témoins niant ce fait, le premier (Ruben) conserve le bien, en son état de présomption (92)Suit un passage traduit traité (Yebamot 10, 3).
Pnei Moshe non traduit
אינו נאמן. הא דקתני במתני' אם יש עדים שהיא של אביו אינו נאמן בשלא אכלה זה שני חזקה אבל אם אכלה שני חזקה נאמן לומר לקחתיה הימנו:
בשלא מת אביו מתוכה. הא דאמרינן אם אכלה שני חזקה נאמן בשאין העדים מעידים אלא שהיתה של אביו של זה ואינם יודעים אם מת מתוכ':
אבל. אם מעידים שמת אביו מתוכה אפילו אכלה שני חזקה לא נאמן גרסינן דמתני' בקטן שהגדיל מיירי כדמוקי לה בבבלי ולא ידע במילי דאבוה כלום ולפיכך חזקתו של זה אינה חזקה. א''נ משום דהוכחש במה שאמר לקחתיה הימנו דהרי העדים מעידים שמת אביו מתוכ':
כהדא. דאמרינן לקמי' דאם יש עדים שמת אביו של שמעון מתוכה כשהיה מוחזק בה אין חזקתו של ראובן כלום:
והביא עדים שלא מת אביו מתוכה. והכחיש עדי שמעון:
אנא אפיקתי' מראובן אנא מחזיר ליה לראובן. דאוקי תרי לבהדי תרי ומחזיר אותה לרשותו של המחזיק שהוציאוה מידו:
רבנן דהכא סברין כן. דלא חיישינן לזילותא דבי דינא:
רבנן דתמן. של בבל פליגי דאמרין בשעה שיצאת מראובן בעדות ברורה יצאת דעדיין לא באו עדי הכחשה שלא מת אביו של שמעון מתוכה והילכך תשאר השדה בחזקת שמעון ולא מהדרינן לה לראובן משום זילותא דבי דינא:
כן רבנן וכו' עד נשאת ל''ג וטעות המדפיס אגב שיטפא דלקמן הוא:
מודו רבנן דתמן שאילו משעה ראשונה. קודם. שהוציאוה מיד ראובן היו שנים אומרים מת אביו כו' שהשדה בחזקת ראובן דאוקי תרי בהדי תרי וארעא בחזקת מרה קיימ' ולא פליגי אלא כשהוציאוה מראובן ע''י עדי שמעון שבאו מתחילה ואיידי דלקמן מקשי מהא נקט לה אע''ג דמילתא דפשיטא היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source