משנה: 10a מוֹדֶה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ שָׂדֶה זוֹ שֶׁלְּאָבִיךָ הָֽייְתָה וּלְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא נֶאֱמָן שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁלְּאָבִיו וְהוּא אוֹמֵר לְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ אֵינוֹ נֶאֱמָן.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מודה רבי יהושע. בבבלי מפרש דאפירקא קמא קאי אע''ג דגבי היא אומרת משארסתני נאנסתי פליג רבי יהושע אר''ג ואמר דלא מהימנינן לאשה כמיגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני ולא פסלה נפשה מכהונה מודה הכא באומר שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו שהוא נאמן במיגו דאי בעי אמר שלי היא וטעמא דהתם שור שחוט לפניך שלא מצא לה בתולים והם הסיתוהו לבא לב''ד ואע''פ שיש לה להשיב טענה טובה מזו לא אמרינן מיגו דדילמא איערומי קא מערמא אבל הכא אין שור שחוט לפניך כלומר אם שתק זה לא היו לו עוררים שאין אדם תובעו ואי לא דאמת הוא שלקחה לא היה אומר לו כלום הילכך אמרינן מיגו ובגמרא דהכא מפרשינן לה בענין אחר:
ואם יש עדים כו' אינו נאמן. דאין כאן מיגו:
הלכה: וּמוֹדֶה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כול'. מוֹדֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאֵין פְּלִיג בְּקַדְמִיתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מודי ר' יהושע. ואין פליג בקדמיתא. דקתני מודה ר' יהושע משמע דפליג ואם הוא פליג בקדמייתא פליג כלומר מה ששנינו בפ''ק משאירסתני וכו' כדפרישית במתני' דהא ע''כ לאו ארישא דהאי מתני' פליג דהשתא התם היא אומרת משארסתני נאנסתי והיא טוענת ברי והבעל שמא ואמר ר' יהושע דהבעל מהימן עד שתביא ראיה לדבריה הכא דברי וברי הוא לכ''ש אלא ודאי אפ''ק קאי:
אֵינוֹ נֶאֱמָן. בְּשֶׁלֹּא אָֽכְלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה. אֲבָל אִם אָֽכְלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה נֶאֱמָן. בִּשֶׁלֹּא מֵת אָבִיו מִתּוֹכָהּ. אֲבָל אִם מֵת אָבִיו מִתּוֹכָהּ אֲפִילוּ (לֹא) אָֽכְלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה [אֵינוֹ] נֶאֱמָן. כְּהָדָא. רְאוּבֵן אוֹכֵל שָׂדֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ וְהֵבִיא שִׁמְעוֹן עֵדִים שֶׁמֵּת אָבִיו מִתּוֹכָהּ. מַפְקִין לָהּ מֵרְאוּבֵן וּמַחֲזִירִין לֵיהּ לְשִׁמְעוֹן. חָזַר רְאוּבֵן וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁלֹּא מֵת אָבִין מִתּוֹכָהּ. אָמַר רִבִּי נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. אֲנָא אַפִּיקְתֵּיהּ מֵרְאוּבֵן אֲנָא מַחֲזִיר לֵיהּ לִירְאוּבֵן. רַבָּנִין דְּהָכָא סָֽבְרִין כֵּן. רַבָּנִין דְּתַמָּן אָֽמְרִין. מִשָּׁעָה שֶׁיָּצָאת עֵדוּת בְּרוּרָה יָצָאת. כֵּן רַבָּנִן דְּהָכָא אָֽמְרִין. מִשָּׁעָה שֶׁנִּישֵּׂאת בְּעֵדוּת בְּרוּרָה נִישֵּׂאת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מוֹדוּ רַבָּנִן דְּתַמָּן שֶׁאִילּוּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה שְׁנַיִם אוֹמְרִים. מֵת אָבִיו מִתּוֹכָהּ. וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים. לֹא מֵת מִתּוֹכָהּ. שֶׁהַשָּׂדֶה בְחֶזְקַת רְאוּבָן.
Pnei Moshe (non traduit)
אינו נאמן. הא דקתני במתני' אם יש עדים שהיא של אביו אינו נאמן בשלא אכלה זה שני חזקה אבל אם אכלה שני חזקה נאמן לומר לקחתיה הימנו:
בשלא מת אביו מתוכה. הא דאמרינן אם אכלה שני חזקה נאמן בשאין העדים מעידים אלא שהיתה של אביו של זה ואינם יודעים אם מת מתוכ':
אבל. אם מעידים שמת אביו מתוכה אפילו אכלה שני חזקה לא נאמן גרסינן דמתני' בקטן שהגדיל מיירי כדמוקי לה בבבלי ולא ידע במילי דאבוה כלום ולפיכך חזקתו של זה אינה חזקה. א''נ משום דהוכחש במה שאמר לקחתיה הימנו דהרי העדים מעידים שמת אביו מתוכ':
כהדא. דאמרינן לקמי' דאם יש עדים שמת אביו של שמעון מתוכה כשהיה מוחזק בה אין חזקתו של ראובן כלום:
והביא עדים שלא מת אביו מתוכה. והכחיש עדי שמעון:
אנא אפיקתי' מראובן אנא מחזיר ליה לראובן. דאוקי תרי לבהדי תרי ומחזיר אותה לרשותו של המחזיק שהוציאוה מידו:
רבנן דהכא סברין כן. דלא חיישינן לזילותא דבי דינא:
רבנן דתמן. של בבל פליגי דאמרין בשעה שיצאת מראובן בעדות ברורה יצאת דעדיין לא באו עדי הכחשה שלא מת אביו של שמעון מתוכה והילכך תשאר השדה בחזקת שמעון ולא מהדרינן לה לראובן משום זילותא דבי דינא:
כן רבנן וכו' עד נשאת ל''ג וטעות המדפיס אגב שיטפא דלקמן הוא:
מודו רבנן דתמן שאילו משעה ראשונה. קודם. שהוציאוה מיד ראובן היו שנים אומרים מת אביו כו' שהשדה בחזקת ראובן דאוקי תרי בהדי תרי וארעא בחזקת מרה קיימ' ולא פליגי אלא כשהוציאוה מראובן ע''י עדי שמעון שבאו מתחילה ואיידי דלקמן מקשי מהא נקט לה אע''ג דמילתא דפשיטא היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source